כיצד מבחינים בין סוגי השטיחים הקלאסיים?

עמים רבים ברחבי העולם מתגאים במסורת ארוכת שנים של יצירת שטיחים בעבודת יד שלעיתים נפרסת על גבי מאות או אלפי שנים. העיצוב, המרקם ותכלית השטיח מושפעים במידה רבה מהאזור הגיאוגרפי, תנאי מזג האוויר, פני השטח ואורח החיים של הקהילה המקומית, ומוצאים את ביטויים באלמנטים ויזואליים –  פלטות צבעים, דוגמאות, שיטות אריגה שמשתנות ממדינה אחת לאחרת. לעיתים ניתן למצוא הבדל משמעותי בין שטיחים המיוצרים במחוזות שונים, בתוך אותה מדינה. RUGS כאן כדי להכיר לכם את סוגי השטיחים הקלאסיים הנפוצים.   

פרסיים

השטיחים הפרסיים נעשו ברחבי המדינה בעבודת יד במשך אלפי שנים. הם ידועים בצבעים העשירים שלהם, העיצובים והקשירה הייחודית והם מגיעים במגוון רחב של צבעים, גדלים ושיטות אריגה. כל משפחה של יצרני שטיחים ארגה אלמנטים לתיעוד ההיסטוריה הפרטית שלהם, לצורך זה הם השתמשו במגוון צבעים ודוגמאות בעלי חיים וצמחים כדי לתאר סיטואציות שונות ואת הרגש הנלווה להם, כאשר צבעים כמו אדום, חום וכתום היו בעלי קונוטציה חיובית והמשמעות של הצבע הלבן הייתה משתנית בהתאם לשאר מרכיבי השטיח.

אפגניים

ישנם כמה סוגים של שטיחים אפגניים, הם לרוב מיוצרים בחלקה הצפוני של המדינה אך ניתן למצוא גם מוקדי ייצור שטיחים גם בדרום אפגניסטן, ומבחר פליטים אפגניים שמייצרים אותם בעבודת יד בפקיסטן. שטיחים אלו מגיעים בגודל בינוני, ומאופיינים בשימושם בפלטת הצבעים האדומים, עם דגש על האדומים הכהים ליצירת רקע השטיח. על גבי הרקע האדום מתנוססות דוגמאות גיאומטריות בצורת מתומן, לצד פרחים מסוגננים בצבעי כחול ובז'.

נורדיים

השטיחים המגיעים מאזור סקנדינביה עשויים מצמר של כבשים, אך לעיתים ניתן למצוא שטיחים המבוססים על צמח ההמפ. הם מיוצרים בשיטת קשירה סימטרית, שיטת אריגה זו השתכללה רבות עם השנים. מבחינה ויזואלית, השטיחים העתיקים השתמשו בצבעים אדום ושחור ליצירת הרקע, שהיה חלק או עם פסים והחל מהמאה ה-19 יצרני השטיחים שילבו במלאכתם צבעים נוספים, ושזרו בשטיחים הנורדיים אלמנטים כמו בעלי חיים מקומיים, ואזות, אותיות ותאריכים.

ברבר מרוקאיים

שטיחי ברבר מרוקאיים מאופיינים בפשטות: צורות גיאומטריות כמו משולשים, יהלומים, מעויינים מתנוססות על רקע השטיח שמגיע בצבעים טבעיים כמו לבן, חום ושחור. ניתן לגלות, במידה מסוימת, מאיזה אזור של מרוקו הגיע שטיח הברבר רק ממבט בלולאות המרכיבות אותו – לולאות גדולות ורופפות משמעותן שטיח שנוצר באזורים ההרריים במטרה להגן על התושבים מהקור, ואילו לולאות צפופות וקטנות יותר, מעידות על שטיח שנוצר בחלקה הדרומי של מרוקו, בשיטות אריגה שטוחות ותערובות טקסטיל שונות, ליצירת טקסטורות ייחודיות.

השטיחים העתיקים שימשו עמים רבים לא רק כפריט פרקטי ששומר עליהם מהקור, מסייע להם בעת תפילה או מקשט את קירות ביתם, אלא שהם אמצעי לתיעוד ההיסטוריה האישית, הקולקטיבית של קהילתם, לספר את הסיפור המיוחד שלה באלמנטים ויזואליים כמו צורות גיאומטריות, בעלי חיים מקומיים, צמחים וצבעוניות ייחודית ולשמר אותו במשך שנים רבות.